*להבחין באלוהות במובן פואטי ומטפורי – לעולם לא במובן המילולי – הבחנה זו לעד עומדת, כרעיונות ותכונות של אלוהים. תֵּאוֹלוֹגְיָה
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. .
שמות יט, טז-יח
היקום רוקד מולנו, כולו קולות ומסתורין. האם הייתה זו סערה חשמלית אדירה, עם אורות בוהקים וקולות רועמים שכופפה והעיפה כל דבר שעמד בדרכה? האם יכלו הרים וגבעות ליקוד ואז להתעטף בגלי עננים? והאם הקולות לא הממו את בני האדם?
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. … וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק .
שמות כ, א…ד
כשאך החלו האירועים, האם יכול היה מישהו להבחין ולו במילה אחת? האם היה במילים היגיון למרות הכאוס שמסביב? האם נבחר להיסחף באשליה האלוהית הזו או להתחבר למציאות אחרת של ההתגלות? האם עיקרו של המסר הוא המנחה אותנו או האופן שבה מתוארת העברתו של מסר זה?
וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן-נָמוּת. שמות כ, טו
שמות כ, טו
השפעתה העזה של ההתגלות עברה לכל אחד ואחת מאתנו, עד לדורנו אנו. דברות עדיין מאירות עלינו. המסר הוא בעל חשיבות שאין לה ערוך והוא בר קיימא מכיוון שתמיד נוכל לעמוד למרגלות הר סיני ולהרהר באפשרויות שהטבע האנושי מזמן לנו. יתר על כן, עלינו להרהר בעומק הבלתי-נתפס של עולם הבריאה. האם יש ייחודיות שמכוונת את חיינו?
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ, כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם–לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.
שמות כ, טז
האם היה לדברות תוקף רב יותר לו יכולנו להבחין באימרות מאותו היום? או שמא השכל האנושי הוא המקור להתגלות זו? איננו יכולים להישבע שבועת אמונים מתוך פחד מגמול. שבועה כזאת אפשר להישבע מתוך שיש אמיתות החקוקות במודעות ההיסטורית שלנו, ואמיתות אלה אנו תופסים כעליונות ובעלות תוקף נצחי ונשגב.
אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי-אָרֶץ הַגֵּד אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
איוב לח, ד
כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021