כו רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. כז אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. כח וְהַקְּלָלָה אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.
דברים יא, כו-כח
מוזר. כאילו כאן נפרדו דרכינו, שכן איננו חיים בתקופת המקרא. אפשר שאנחנו מנותקים מחיים אלה בשל הזמן הרב שחלף מאז חורבן המקדש, או שהתפתחנו לכיוון אחר וכבשנו את הדרך שלנו אל החוק המקראי בכל דור ודור.
בחירת דרך
השביל שלא נבחר מאת רוברט פרוסט
שְׁנֵי שְׁבִילִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר צָהֹב,
אַךְ לָלֶכֶת בַּשְּׁנַיִם, הִרְהַרְתִּי בְּעֶצֶב,
אֵינֶנִּי יָכוֹל – אָז עָצַרְתִּי לַחְשֹׁב,
מַרְחִיק אֶל הָאֶחָד מַבָּטִי לְלֹא סוֹף
לְאָן שֶׁפִּתּוּלָיו נֶעֶלְמוּ בָּעֵשֶׂב;
...
שְׁנֵי שְׁבִילִים בַּיַּעַר, לִבְחֹר אוֹ לִדְחוֹת –
אַךְ פָּנִיתִי בְּזֶה שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ פָּחוֹת,
וְזֶה הַהֶבְדֵּל שֶׁשִּׁנָּה אֶת הַכֹּל.
[1]תירגם מאנגלית: אמיר אור
אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ ….
דברים יג, א
האם אנחנו מרגישים חיבור לחוקים המיוחדים האלה, או שמא הדרך שבה אנו הולכים היא דרך חלופית לזו המתוארת בספר דברים? האם עדיין עומדים לפנינו דרכים שטרם גילינו? האם יש שבילים עלומים שכבר אי אפשר לבחור להלך בהם?
הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב
הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב..
הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי-בוֹ חָפָצְתִּי.
תהילים קיט, לג-לה
ומי בכלל הולך ברגל בימים אלה? האם אין אנו נוסעים או טסים ממקום למקום, והשבילים שעל פני הקרקע אינם אלא "שבילים למזכרת". השביל נועד לצעירים מאוד, לזקנים מאוד, או למיטיבי לכת. כשאנחנו פוגשים בשביל בחיי היום יום שלנו, אנחנו בדרך כלל עסוקים מדי אפילו לחשוב עליו.
בְּרָכָה וּקְלָלָה
ועם זאת, עלינו להתמודד עם ההיבט המאיים שבחיפוש השביל… הברכה והקללה. האם אנחנו פוחדים מהידיעה שהצעד הבא עלול להיות הצעד שיפיל אותנו? האם פחד זה ישתק אותנו וימנע מאתנו למצוא את דרכנו בעולם, הדרך כיהודים מודרניים?
לאורך הדורות חשנו בזעזועים העזים הללו בכל סטייה מהשביל. כך היה עם דותן ואמירם, כך עם נדב ואביהו שדרכם אבדה להם. אבל, האם אנחנו תופסים קשר לכוחות קוסמיים שתלויים בצייתנות ובענווה שלנו?
שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים– מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה– עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל-יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.
תהילים קכא, א-ג
כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021
References
| ↑1 | תירגם מאנגלית: אמיר אור |
|---|