וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ .
בראשית כה, כא
אברהם דיבר ישירות עם אלוהים, והתורה מביאה לנו שיחות אלה. אבל המילים אותן אמר ברגע המכריע הזה, רגע שבו עתיד משפחתו וההבטחה שניתנה לאברהם נראים מוטלים בספק. תחינתו של יצחק לצאצא הייתה, מן הסתם, פשוטה וישירה: "אנא ה', עננו ביום קראנו".
וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי.
בראשית כה, כב
רבקה רצתה להבין את מצבה. לא היה כלי או מכשיר שיסביר לה את ההיריון הקשה שלה. איך יסתיים ההיריון? איך היא תשרוד? ברם, יותר מכל תהתה מי ממלא את רחמה ומה צופן העתיד? היא לא הסתפקה בהמתנה. המתנה בלבד אין בה די. אין אישה שלא עברה את תשעת ירחי הלידה בלי רגעים של פחד ואימה ושל צורך עז, תשוקה בלתי נשלטת, לדעת את העומד לפניה.
רבקה הייתה מבודדת במדבר, רחוקה מרחק רב ממשפחתה. והיא רצתה לדעת. בחיפושיה אחר תשובה פנתה לאלוהים. היא לא פנתה לצלמיות חרס או לעץ עבות, אלא לאל שאליו עתר יצחק לפני שהתעברה. עד לרגע זה, היה זה רק אלוהיו של בעלה, יצחק ושל חמיה, אברהם. מכאן ואילך, אלוהים זה הוא גם האל שלה.
וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְה .
בראשית כה, כב
מה היו מילותיה האבודות של רבקה? אולי
התשמע קולי? התבין את בקשתי, או שמא יהדהדו מילותיי במדבר ללא מענה? איש במשפחתי אינו מבין את העול שאני נושאת. איש במשפחתי אינו מבין את הקשר שלי עם פרי בטני. אנא עזור לי להבין את את הסערה שבתוכי. וטע בלבי נחמה בעת צערי.
וַיֹּאמֶר יְה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר .
בראשית כה כג
המידע הנוסף הזה לא היווה ערובה לשקט נפשי. רבקה למדה שבבוא היום יהיו לה שני בנים והם יהיו שונים ממנה כשהם שיהיו שונים זה מזה
וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ–לָמָּה לִּי, חַיִּים .
בראשית כז, מו
אולי רבקה הרהרה: לו יכולתי להחליף אחד מבניי, אפילו בריבוא בנות, לא הייתי עושה זאת. אבל אני חולמת על כלה. כלה תוכל להעניק לי חיים חדשים או למרר את חיי עד מוות. אינני מוכנה למות, עדיין לא. אני רוצה לחלוק את חיי עם בני ועם אישה שיש בה נועם ורכות. איך אוכל לשאת אם יינשא לאישה שאיננה כזאת? עליו למצוא נפש טובה שתאהב אותו ושתבין אותי. זה כל מה שאני מבקשת. האם זה יותר מדי?
אולי רבקה מתפללת ומבקשת כלה:
יהי רצון שאהבתה אליו תהיה אהבת אמת, עזה ועמוקה יהי רצון שתהיה לנו לרעה ואתנו בטוב וברע יהי רצון שתהיה מקור אושר למשפחה ולו יהי שאנחנו נשמח אותה.
רבקה לא ביקשה דבר מאלוהים. לא היה כל דבר חומרי במשאלתה. כל שביקשה הוא להבין את מה שקרה ולקבל עידוד בדבר העתיד. תפילותיה של רבקה דומות לאלה שלנו, בקשה להבין את המתרחש בחיינו ותחינה למצוא דרך להתגבר על הפחד והחשש. והסוף – כמו בכל סרט אמריקני – סוף טוב.
כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021
ואולי השיר הבא משקף את תפילתו האבודה של יעקב?
בין הבלבול לאסון
יש בי אהבה –ארקדי דוכין
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה
יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח