פרשת נוח

*להבחין באלוהות במובן פואטי ומטפורי – לעולם לא במובן המילולי – הבחנה זו לעד עומדת, כרעיונות ותכונות של אלוהים. תֵּאוֹלוֹגְיָה

יא בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי-נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ. יב וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. טו וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
בראשית פרק ז

מי הגיף את דלתות התיבה באותו יום סערה? האם הייתה זו הרוח? ואולי נח? ושמא היה זה אלוהים?

לו הרוח היא זו שהגיפה את הדלות, הרי שבעת משבר כל שעלינו לעשות הוא לבקש עזרה מכוחות הטבע.

אם היה זה נח שעשה זאת, אין אנו צריכים להמתין לרגע שבו נזכה לחסדי שמים.

ואם אלוהים סגר את הדלתות, הרי שעלינו להמתין בסבלנות להשגחה העליונה.

למעשה, נח חיכה מאות בשנים שאלוהים יטה לו חסד כשהדלתות נסגרו בטריקה. הוא כבר הגיע לגיל שש מאות שנה, ורובנו לא נגיע ליותר משישית ממניין שנים זה. אם כך, האם נוכל לצפות שנזכה למה שנח זכה? האם נראה במו עינינו את פעולתו של האל למענינו?

א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים–    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה–    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
תהילים פרק קכא

ואולי כאן נולד הרעיון שאלוהים מגן על אדם אחד ולא על אחר – יהא זה יחיד, משפחה, קבוצה או מין כולו. יש כאלה שבטוחים שאפשר להרגיש את נוכחות האל כשדלת נסגרת, סוגרת ומגנה עלינו. אחרים מחכים שהדלת תיפתח כדי לחזות בזיוו של אלוהים.

האם עלינו להמתין לשומר הסף האלוהי? והרי אנו עומדים מול דלתות יום יום ושעה שעה. האם אנחנו זקוקים להוראות או לפקודות כשאנו עומדים מול דלת סגורה? בשנים שנקצבו לנו על פני האדמה נסגור דלתות רבות. ואולי, בעת שהדלת נעה על צירה, נעצור את הנשימה לשבריר שנייה כדי לראות אם זו הסגירה, זה המקום הסגור, שאליו ייחלנו.

יח וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ: יט כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה.
בראשית פרק ט

המסע שלנו אל האלוהים מתחיל כשאנו פתוחים לראות בנפלאות היקום. אנו מחפשים סימני אלוהות בפינות האפלות שמאחורי הדלת כשם שאנו מחפשים אותם כשהדלת נפתחת והאור מציף את החדר.

טז וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. יז וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-נֹחַ: זֹאת אוֹת-הַבְּרִית, אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.
בראשית פרק ט

האנושות כולה, וכל אחד מהיצורים שברא אלוהים עומדים כעדים כשהקשת מתוחה מעלינו במרומי השמים. אנו מביטים בקשת וביפעתה ורואים את הסימן לחסד האלוהי, חסד קוסמי, חסד לכולנו.

https://www.nasa.gov/image-feature/last-sunrise-from-a-year-in-space

מדרש לפרשת לך לך