פרשת וישב

וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם:  שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו .  

בראשית לז, ו-ח

גם עכשיו אנחנו יכולים לשמוע את אחיו של יוסף צועקים עליו:

  • "יא מפונק אחד, חושב את עצמו, תסתום את הפה כבר! מתי תתבגר?"
  • "מי רוצה לשמוע הטפות מוסר מחכמולוג כמוך?"
  • "צא לי מהעיניים, אף אחד לא רוצה לשמוע אותך".
  • "תינוקי מפונקי – אתה ממש לא קולט!"
  • "הדיבור שלך מעצבן ואתה שוויצר ללא תקנה."

וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר .

בראשית לז, ט-יא

נער תמים, אתה כמו פרח יפה וקוצני. אנשים מסתכלים עליך בהערצה, אבל אם התקרבו מדי, הם פגועים ומדממים, למרות ההילה שלך.

מי אחראי לאופי הזה, לאישיות הזו? מי עיצב את דמותו ועיצב אותו כשחצן שהפך לאיש מבריק בחכמתו? למי הייתה ההשפעה הגדולה ביותר? האם היה זה יעקב, אביו שהתנהג אליו בשונה מאל אחיו מכיוון שכבר ראה בעיני רוחו איך הילד יגדל? האם הייתה זו אמו, רחל, שחיכתה זמן כה רב ללידתו ולא זכתה לגדל את ילדה? ואולי היו אלה אחיו? אחים למחצה בדרך כלל אינם מתייחסים לאחים הצעירים והמעצבנים.

טבע או סביבה? השאלה תמיד תישאר פתוחה. לבדו חקר יוסף את העולם וחיפש נתיב בנוף הסבוך של יחסי המשפחה שלו.

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם–הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ:  לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִין. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ–וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם .

בראשית לז, כב-כד

השהות בבור החשוך עיצבה את חייו של יוסף. בודד ומפוחד, לבד בחשיכה היה, ללא כתונת הפסים שתחמם אותו וללא אביו שיגונן עליו.

 וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה.  

בראשית לז, כח

אך הוא לא קיבל את כותנתו, ואי הדרך שבה יחזור לחייו? הוא הוצא מתוך החשיכה, אך אור היום רק הביא אתו בלבול ומהומה חדשים. האם יכול עברו של יוסף להכין אותו לעתיד? האם עזות המצח שלו תעזור לו כשהוא עצמו עבד בארץ מצרים?

  וַאֲנִי, עָנִי וְאֶבְיוֹן–    אֱלֹהִים חוּשָׁה-לִּי:עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה;    יְהוָה, אַל-תְּאַחַר .

תהילים ע, ו

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת-דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּ‏ו.  וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל-בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר-אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי-שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר .

בראשית לט, יט-כ

שנים עברו, וכשיוסף היה עצור שלא כדין בתא כלא, רחוק מכולם, היה לו זמן רב להרהר בחייו ובמותו. ימים ארוכים ולילות ארוכים בתאו עברו כשאין כל הגיון בחייו. האם הוא באמת היה מביב השופכין של החברה, נעזב בטינופת וסגור בקיטונו?

וְהָיוּ חַיֶּיךָ, תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד; וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ  .

דברים כח, סו
Hanging mobile
תלאיים של אלקסנדר קלדר

וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ .

בראשית מ, כג

האם הכליאה תלמד אותו להיות מתון יותר בדרישותיו ובאמירותיו? האם אי פעם יפסיק לחלום?

ההמשך יביא את התשובה…  בפרשת מקץ

כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021