צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶש. מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם.
במדבר ה, ב-ג
מוקעים על לא עוול בכפם, ומורחקים בשל טומאתם, נדחקים אל מחוץ למחנה כדי לשמור על טהרת הקהילה כולה, הוצאו האנשים מעל פניו של האל. האם היה כאן מעשה אכזרי או מעשה של חסד?
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.
ויקרא כ, כו
הם רחוקים מקדושתו של עם ישראל, ורחוקים עוד יותר מקדושתו של אלוהים. הם הופרדו מהעם כדי להגן עליהם מהפחתת קדושתו של הזולת.
דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ .
ויקרא כא, יז-יח
זאת, ועוד. כהן שנפסל נשלח לשולי החברה. הכהן יכול היה לראות את הזבח, אך לא לטעום ממנו, לשמוע את הקולות אך לא להשמיע את שלו. הכהן איבד את שליחותו ולא יכול היה לשנות את מעמדו. היכן הם עכשיו, צאצאיהם של אנשים אלה? האם רוחם עדיין בקרבנו? ואולי גם אנחנו כבר נמצאים מחוץ למחנה, ואיננו מודעים לכך?
ואז – מילות הנחמה. אין הן בוערות באש המזבח. שלוש אמירות קצרות יוצאות מפי אהרון ובניו, והן מרוממות את רוחנו ומעוררות בנו תקווה.
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. במדבר ו, כג-כו
שלא כמו הקרבנות, אין מקום מוגדר לומר מילים אלה, או לשומען. אולי, כשאבותינו ואמותינו שמעו אותן, הן נפלו על אוזניהם בטיפוף עדין, כמו הגשם על יריעות האוהל. לא הקולות והברקים ששמעו בהר סיני, אלא הדהוד של אותו "קול דממה דקה", הקול הנמצא בכל מקום. הקול שקולות היום יום מבליעים.
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
מלכים א פרק יט, יב
אנו יכולים לומר מילים אלה, ולמצוא את הדרך חזרה לאותו רגע של שבו נגענו בכל הכוחות המצויים בתבל. אולי יש לכוחות אלה קול, ואולי לא. האם נשמע קול הבריאה, באותו יום ראשון קמאי? ואולי הייתה רק תנועה של גלי אנרגיה שבקעו והדהדו במרחב הזמן?
אם נלחש מילים אלה ברכות ובכוונה, האם הן יחלחלו למעמקי הלב שלנו, הלב שאיננו מושלם? האם הם יקרבו אותנו אל הברכה ואל השלום?
וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
זכריה יד, ט
כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021
ביצוע של שולי נתן
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה
רם הודע כי לך היום אף לך הלילה
שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה
תאיר כאור יום חשכת לילה [1]פיוט בסוף הגדה של פסח
References
↑1 | פיוט בסוף הגדה של פסח |
---|