פרשת משפטים

*להבחין באלוהות במובן פואטי ומטפורי – לעולם לא במובן המילולי – הבחנה זו לעד עומדת, כרעיונות ותכונות של אלוהים. תֵּאוֹלוֹגְיָה

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.
שמות כג,כ

לצעוד בטח, להלך ללא מורא, לפסוע בלי מפה או מצפן – כל שאנו מבקשים הוא ללכת בדרך שמתווה לנו שליח האל. ועכשיו, היכן נמצאת היד המכוונת הזו? האם ראית את המלאך? ואם לא, איך נוכל להגיע אליו?

האם עיניך שזפו את הדרך? ואם לא, איך נמצאנה? האם נחלשת עד כדי כך, האם התעוורת עד כדי כך שאין לפניך דרך למצוא את הנתיב חזרה לארצנו?

אֱלֹהִים–בְּצֵאתְךָ, לִפְנֵי עַמֶּךָ; בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה.
אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ– מִפְּנֵי אֱלֹהִים:
זֶה סִינַי– מִפְּנֵי אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
תהילים סח, ח-ט

זמן כה רב היינו במצרים, אבודים וזנוחים. ורק ימים אחדים עברו ועולמנו נזדעזע, ונזרקנו למדבר. זעקה חרישית, עטופה בתחינה מיוסרת נשמעת בישימון, זעקה להכוונה ולכיוון.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה–וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם. טו וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר. טז וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד-יְהוָה עַל-הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן.
שמות כד, יב … טו-טז

מי הוא בדיוק המלאך הזה? שוטרת המכוונת את התנועה בדרך שלפנינו? מורה קפדנית המכינה לנו שיעורים לשנן? מטיף ומוכיח שאומר לנו איך להתנהג? זקן המנסה לנסח את חזונו?

בְּדֶרֶךְ חָכְמָה, הֹרֵיתִיךָ; הִדְרַכְתִּיךָ, בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ, לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ; וְאִם-תָּרוּץ, לֹא תִכָּשֵׁל.
משלי ד, יא-יב

שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד
תהילים טו, ח

יגיע הרגע שבו אנו נצטרך לבחור את הכיוון. כל מי שרואה תמרור, סימן, אנא הראו לנו כדי שנוכל להבין את הדרך הטובה ביותר להמשיך וללכת. אפשר שנסטה, אפשר שנאבד את הדרך, אבל דרכנו תצלח, כי אנו הולכים בה יחד!