פרשת כי תשא

וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.

שמות לב, א

מבחן של נחישות: סערה אימתנית היא זו שבה גלים עזים תוקפים באלימות את הסיפון. גל אחר גל מתנפץ בקול, והגל אחריו מתנפץ בקול גדול יותר. הגלים שוטפים אתם כל תקווה, נושאים אתם את רוח האדם, וסוחפים את האחווה האנושית, והם עושים זאת שוב ושוב ושוב…

שום דבר אינו כשורה. השמים נופלים. האוויר קשה לנשימה. הרוח נושבת בעוצמה אדירה והגלים מאיימים על הספינה. את רב החובל איש אינו מוצא, והצוות מתחיל להתערער. הסדר התערער עם נפש המלחים. כל אחד מפוחד ומבועת ומתפלל לשוך הסופה. והסופה – יש שהיא נעצרת, ויש שלא.

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן.  וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ–אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

שמות לב, ב-ד

ביש מזל, עתות צרה כמותם כמו האתגר שמציבה לפנינו סופה בלתי צפויה, והיא מעמידה במבחן את הספינה, את מלחיה ואת הנוסעים שעל הספינה. האם יתגברו או ייכנעו? אף כי אין דרך להתחמק מהמזל הרע, יש והתקווה תגיע מתפילתם של המתפללים על הסיפון, תפילה הבוקעת ממעמקים.

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: …

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: …

וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה:… וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. .

שמות לב, ז י יא יד

משה התערב והעביר את רוע הגזרה. לא היה זה עגל הזהב שהושיע את בני ישראל במדבר. הצלתם באה מתחינתו של מנהיג אחראי ומכובד. משה הוא הוא המנהיג שיהיה עליו להתמודד עם אתגרים רבים וטורדניים בתקופת המסע במדבר. אולם אמונתו האיתנה ונחישות הם שיובילו את קבוצת העבדים הנמלטים אל הארץ המובטחת.

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה–אַתָּה וְהָעָם, אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה.

שמות לג, א

הסערה שככה. האור זורח עלינו, ושוב אנו מוצאים נחמה כי התוודענו למשה המנהיג – הנחוש והמסור האולטימטיבי.

ענן מילים של שמות לב

כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021