וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לֵאמֹר. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-יְהוָה בַּעֲדַת-קֹרַח כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.
במדבר כז, א-ה

זעקו נגד עוולות
מהי נקודת ההתחלה של הזעם? איפה הוא מתחיל? האם הוא נוצר מאחורי גבות העין, ואולי בירכתי הגרון? האם סערה נפשה של אחת האחיות כשחשבה על המצב הזה, מצב שאינו הוגן? איפה אפשר לשחרר זעם כזה? האם אחות אחרת פשוט רצתה לצרוח את מלוא כאבה כדי שקולה יישמע בישימון? והאם שוחחו האחיות האחרות זו עם זו כדי לחשוב יחד עם אפשר להביע את קולן ולנסות, בדרכי נועם, לתקן את המעוות?
שהן תגדלנה להיות נשים מכבדות העושות את המוטל עליהן. כך למדו מחלה, נועה, חוגלה, מלכה ותרצה משחר ילדותן. הן הכירו את הכללים אך לא ציפו להתייתם מאביהן, צלפחד, במדבר. אולי נאמר להן פעם שחוקי הירושה חלים רק על הבנים, אך לרוע המזל, אח לא היה להן. האם חמש הנשים הללו נידונו לחיות עם הכאב של מות אביהן בד בבד עם חוסר הצדק שבאיבוד ירושתן?
יום אחד, אזרו החמש עוז להביט אחות באחותה ולומר בקול את מה שהיה על ליבן. "אם לא נעמוד על שלנו, אם לא נישא את קולנו, לא תהיה ירושה".
לפחות אחת מהן חששה שטענתן תידחה על הסף. חששות גדולים ליוו אותן. האם אחת מהן רעדה מפחד כשחשבה על השיחה עם משה? האם לא נספו רבים כל כך כשקורח קרא תיגר על משה?
וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה.
במדבר טז, א-ב
איך אנחנו אוזרים עוז? האם נמצא כשנתבונן בעיניהן של אחיותינו, נפסיק לרגע להיאנח ונתחיל לתכנן? צריך לנסח תוכנית נועזת כדי למצוא פתרון לבעיה, ולבעיות רבות נוספות שהן מנת חלקן של נשים. הן קמו, ויחד, כאישה אחת, הלכו לעבר המקום שבו ישב משה ושפט את בני ישראל. הן שטחו את בקשתן לפניו.
רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.
ישעיהו טז-יז
וביום בהיר אחד, שפט משה משפט צדק לבנות צלפחד האמיצות, ולנשים רבות שתמצאנה את עצמן באותו מקום.
כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת–נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן. וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ–וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּ.
במדבר כז, ז-ח
כתיבת המדרשים ע"י הרבה גייל שוסטר-בוסקילה ותרגום אניטה תמרי © 2021
[1]כְּשֶׁהַצּוֹלֶלֶת תָּצוּף מִמַּעֲמַקִּיםוְתָשׁוּב לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהַצּוֹלֶלֶת … Continue reading
References
↑1 | כְּשֶׁהַצּוֹלֶלֶת תָּצוּף מִמַּעֲמַקִּים וְתָשׁוּב לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהַצּוֹלֶלֶת תִּנְשׁוֹם שׁוּב אֲוִיר נָקִי וְתִרְאֶה שֶׁמֶשׁ, אוֹר וְשָׁמַיִם– הַאִם אָז אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בֶּאֱמֶת יְחַטֵּא וְנוּכַל לְהַבְחִין מִי צַדִּיק, מִי חוֹטֵא בִּמְזִמּוֹת וּתְכָכִים וּמִינֵי קְנוּנְיָה שֶׁל סָפֵק-מֶמְשָׁלָה וְסָפֵק-כְּנוּפְיָה? כְּשֶׁהַצּוֹלֶלֶת תָּצוּף וְתִקָּשֵׁר לָרְצִיף הַבָּטוּחַ שֶׁל נְמַל הַבַּיִת – הַאִם עֲנַן הַחֲשָׁד אֶת כְּבוֹדָהּ עוֹד יַקִּיף מֵחַרְטוֹם וְעַד יַרְכָּתַיִם? וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח, וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע הַיָּם שׁוֹמֵר עַל זְכוּת הַשְּׁתִיקָה אֲבָל מִן הַחוֹף רוּחַ מֶרִי הוֹמָה – מָתַי נָבוֹא חֶשְׁבּוֹן עִם אֲדוֹנֵי הַמִּלְחָמָה מָתַי נָבוֹא חֶשְׁבּוֹן עִם אֲדוֹנֵי הַמִּלְחָמָה. |
---|---|
↑2 | ומה פתאום את שרה חד גדיא? אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא. ומה השתנה לך מה השתנה? אני השתניתי לי השנה ובכל הלילות בכל הלילות שאלתי רק ארבע קושיות הלילה הזה יש לי עוד שאלה עד מתי יימשך מעגל האימה רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה מתי ייגמר הטירוף הזה ומה השתנה לך מה השתנה? אני השתניתי לי השנה הייתי פעם כבש וגדי שליו היום אני נמר וזאב טורף הייתי כבר יונה והייתי צבי היום איני יודעת מי אני |